יום ש', ל’ בסיון תשע”ז
 
 
 
 
 
 
מתפרסמים כאן לראשונה שני מכתבים מאת הרבנות הראשית (משנת תרפ"ב) בהם מוכחשת טענת ה"קנאים" הירושלמים בפני הלורד נורטקליף בעניין החרדים והציונות. מזכיר הרבנות מסביר שאין לקבוצה קטנה ושולית כל היתר לדבר בשם הציבור החרדי כולו
12:59 (07/01/14) אור האורות

מכתב א': המזכירות הכללית של הרבנות הראשית לארץ ישראל ערכה למערכת הטיימס את המכתב הגלוי הזה: לכבוד עורך "הטיימס" לונדון. א.נ. טלגרמה מלונדון להעתונות המקומית מיום 23 פברואר מוסרת לנו על מכתבו של ד"ר יעקב די האן בעתונכם הנכבד שבו מתאונן הכותב נגד ה"מ הנציב העליון לארץ ישראל סיר הרברט סמואל על שהוא מכיר ברבני הרה"ר ואינו מכיר ב"רבנים" המתנגדים לציונות. הדברים האלה שבאו בהמשך לההודעה שהודיע פה הכותב הנכבד הזה ושני חבריו לפני הלורד נורטקליף לעורר את הרושם שהיהדות החרשית ורבניה מתנגדים להשאיפה הציונית על דבר זכויות עם ישראל בארץ ישראל – הדברים האלה אינם יכולים להעיר פה ובעולם היהודי כולו אלא השתוממות כללית. אנו כולנו איננו יודעים מרבנים שיהיו נאמנים למסורת היהדות ושיהיו מתנגדים להרעיון של שיבת ישראל ציונה כשם שרק הפליא אותנו לשמוע ששלושה אנשים פרטיים כה"ה ראובן שלמה יונגרייז, ד"ר יעקב די האן, ומשה ליב ברנשטין ההינו להתיצב פה לפני הלורד נורטקליף בשם הכלל ולא נרתעו מלהטעים לו אבסורד שכזה, שדוקא היהדות החרדית שהיא קשורה לציון בכל נימי נשמתה ובכל הגיון לבה ובכל רחשי תפילתה היא היא המתנגדת להשאיפה לציון! אנו פה איננו יודעים מרבנים "ציונים" ומרבנים שאינם ציונים, אנו יודעים רק מרבנים שעומדים למעלה מכל המפלגות הפוליטיות בישראל ושאינם חברים לשום הסתדרות ושתפקידם האחד הוא לשאת שכמם בעול הרבנות אשר שם עליהם העם, שרואה ומכיר רק בהם את ראשיו הדתיים ואת רועיו הרוחניים, ומאדונים שאעפ"י שיש להם אולי החפץ והרצון להיות רבנים סוף סוף אינם כאלה מאחרי שהעם לא בחר ולא הכיר בהם, ומשרת הרבנות ועבודתה אינה עליהם, למרות זה שיש והם גם מכתירים את שמם בתואר של "רב", הואיל והממשלה פה עוד לא מצאה לעשות מה שנהוג במדינות מסודרות משכבר, ומה שעשתה למשל גם ממשלת פולניה היום על פי דרישת אספת הרבנות שאסרה על כל מיש איננו רב להאחז בשם זה. סבלנותה וזהירותה היתרה של ממשלת ארץ ישראל מלהכנס... לתוך חייה הפנימיים של העדה מנעוה מלהגביל את החופש של השמוש בשם "רב" עד שאפשר היה לו גם לד"ר די הא לבוא ולדבר על "רבנים" ועל "רב" בירושלים ולהרשות לעצמו דברי בקורת כלפי אישיותו המכובדה והנערצת של ה"מ הנציב העליון סיר הרברט סמואל על שהוא מכיר באלה ואיננו מכיר בהללו. ... הרבנות הראשית לארץ ישראל, העומדת על גובה תפקידה מיום הוסדה ועד עתה, היא שמספקת את כל המעשה והאחריות והכבוד של הרבנו, של ביאת כח דתית ושל המשפט הדתי בישראל. לבוא עכשיו בטרוניא על ה"מ הנציב העליון על שאחרי כל הדברים האלה הוא מכיר רק ברבנות נבחרת ופועלת זו ולא באלה – שבכל כבודם האישי אינם נושאים במשרת הרבנות, הרי זה כמי שבא לדרוש להרוס את הבנוי והמשוכלל ברוב עמל ולהחזיר את הדברים לתוהו ובוהו. בכבוד רב שמואל אהרן וובר המזכיר הכללי של הרבנות הראשית לא"י. (חתימה). מכתב ב':למע"כהלורד נורטקליף.לונדון לורד נכבד!אחרי השיחה שהיתה להנשיא הח"מ פה עם מע"כ בבית הממשלה נפתענו לשמוע ע"ד נאום שנשא מע"כ ושממנו יוצא שמע"כ עודנו מוסיף לחשוב ששלושת האנשים שהתיצבו לפניו בשם הועד האשכנזי או בשם סניף אגדת-ישראל הם באי כח הצבור, וכאילו הם מביעים את דעתה של האורטודוכסיה כולה, ועל כן עמד ופרסם בשמה שהיהדות החרדית היא מתנגדת להשאיפה הציונית בארץ.בתור באת הכוח העליונה המאושרת של מרכז עם ישראל ובתור ראשיה האחראים של היהדות החרדית מוצאים אנו חובה לנפשנו להודיע למע"כ ששלושת האנשים הללו שהתיצבו לפני מע"כ הם אנשים פרטיים שאין להם שום תואר ומשרה ושום אחריות צבורית כללית בירושלם, ואין להם שום יפוי-כח לדבר בשם איזה צבור שהוא, וביחוד בשם האורטודוכסיה, שרק הידיעה שאנשים אלה ההינו לבוא עד לפני מע"כ ולדבר דברים כאלה בשם סערה את רוחה עד מאוד. כל הציבור כולו עומד משומם אל המחזה איך שמקהל המונה אלפים ורבבות מישראל יעלה בידי שלושה אנשים או יותר להתיצב לפני מע"כ ולתפוס את איש כמע"כ בלבו שדבר לו עם באי-כוחה של האורטודוכסיה, עד כדי לתת מקום לדבריהם הפוגעים ברגשותיהם היותר עמוקים של כלל היהדות החרדית, ששיבת ישראל ציונה היא שאיפתה היותר קדושה ומשאת נפשה היותר נעלה, ושהיא מוצאת לה את בטויה בלב כל יהודי חרד גם ברחשי תפילתו ערב ובוקר וצהרים?ואחרי הודיע למע"כ את כל זאת חפצים אנו לקוות שמע"כ ברגש יושרו לא יאחר מלהעמיד את הדברים באורם הנכון, למען ידע הקהל שהאורטודוכסיה כולה ככל בית ישראל חדורה השאיפה לציון בכל נימי נפשה ורוחה, והיא בטוחה ומבינה שעצת ד' היא, להתחיל את הגשמת חזון נביאי האמת והצדיק לשיבת ישראל לארץ ירושתו ע"י אמצעותה של הממלכה הבריטית הגדולה, שאין שום ספק לנו שתעמוד תמיד בהבטחתה הנאמנה בההצהרה הנכבדה שתעמוד לאות עולם בתעודה האנושית, ובתקוה זו הננו חותמים.ש"א [=ר' שמואל אהרן שזורי]

 
 
 


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS