יום ו', כו’ באב תשע”ז
 
 
 
 
 
 
תיאורים נדירים מהפגישות בין מרן הראי"ה קוק זצ"ל והפרופסור אלברט איינשטיין ז"ל, וקטעים מתוך ההתכתבות ביניהם
20:01 (11/12/13) אור האורות

בשנת תרפ"ג ביקר הפרופסור אלברט איינשטיין בארץ ישראל, בפעם היחידה בחייו. כששמע מרן הרב קוק על ביקורו, שלח לו איגרת נרגשת: ב"ה. י"ח שבט [תרפ"]ג' לכבוד גדול חכמי העולם פרופיסור אלברט איינשטיין שלו' אחינו הגדול, אתכבד בזה לברך את הדרת כבודו בבואו לשלום אל עיר קדשנו ירושלים לראות בעיני חכמתו את צעדי התחיה אשר לעמו וצור מחצבתו. הנני מברך, יחד עם כל בית ישראל יושב ציון ועם כל ישרי לב ואוהבי חכמה, למאן דיהיב חכמה לחכימין: ברוך שחלק לו מחכמתו וברוך הבוחר בעמו ישראל אשר נתן לנו בדורנו את האיש אשר בו גוים וממלכות יתהללו, להיות לעטרת תפארת לעם חכם ונבון הגוי הגדול והקדוש ישראל. קבל נא אדוני את ברכתי הנאמנה בכתב ידי, ומאושר אהיה לקבל את פני כבודו ולברכו מברכות פי, לזמן ולמקום אשר יקבע לי בטובו. נאמנו המתכבד בכבודו שהוא כבוד עמנו האהוב סלה, הק' אברהם יצחק ה"ק ('אגרות הראי"ה' ד' איגרת א'קסא). הפגישה בעקבות ההזמנה, הגיע איינשטיין לביתו של מרן הרב קוק. בפגישה מיוחדת זו נכחו מרן הרב קוק, הפרופסור איינשטיין, וכן כמה ממקורבי הרב, ביניהם: הרב שמואל ברוך שולמן, הרב משה יצחק דנציגר-רוזנטל, ועוד. תיאור הפגישה פורסם בעיתונות על ידי הרב שולמן (בשתי גירסאות כמעט זהות), והנה הוא לפניכם: "בשנת תרפ''ג ביקר הפרופסור איינשטיין בארץ ישראל, וסודרה פגישה בינו ובין רבנו הגראי"ה קוק שליט''א. הפגישה הקצרה ההיא, למרות מה שהיו אנשים צדדים מפריעים מליחד את הדבור במחשבות אציליות כלליות שהיו ראיות להתבטא בפגישה ההיא, בכל זאת נגע מרן [הרב קוק] בכללות היקף שיטתו של הפרופסור, והעיד אותו שזהו חזון נפרץ כמה פעמים באוצרות היהודים העתיקים שאיזה התגלות מפליאה את האנושות כולה, מוצאים אותה באיזה פינה נסתרת של ספרותנו הקדומה ובעיקר [בספרות המסתורין] (המסתורית), המרקיעה במעוף ברקיה אל רום העולם המחשבתי, ומתנשאת למעלה מכל דרגא של התפתחות היסתורית בעולם המחשבה. ושכן אירע גם כן להתגלות הנפלאה המרעישה את הלבבות של כל הוגה דעות בכל העולם כולו מתוך שיטתו היחסית החדשה, שגם מקורה כבר נמצא בספרי המסתורין והקבלה והמפרשים שנתחברו עליהם. ודוגמא לזה נמצא בספר עתיק בשם 'ברית עולם', מאחד המקובלים הקדומים, שדיבר שם על דבר 'האפשרות של תוכן הזמן ההולך בקו אחד ו"שיעור אחד", ומכל מקום הוא מתחלף בכל עולם ובכל נשמה לפי כוח קיבולה, עד שיש אפשרות שרגע של נשמה אחת יהיה תקופה ארוכה מאוד של שנים רבות בעולם אחר ובנשמה אחרת. וזהו באמת היסוד והגרעין הפנימי של השיטה היחסית המשתרעת בצורה זו על התוכן של הזמן ושל המקום ביחד, וכל התנועות השונות המתייחסים להם בכל השינויים החוקיים המתהווים בהם, שהגבורה [השכלית] (המתמטית) מוצאת את עצמה לפעמים כל כך (לאה) [קצרת יד] להגיע [למהותה] (עד תכנה). ושהפרופסור איינשטיין, בגבורת שכלו הכביר, בקע את הים הגדול הזה, ומצא בו שביל למהלך הרעיונות והדעות אשר ממנו מתפלגים נתיבים לכל המדעים כולם. מובן שהפרופסור קיבל את הדברים בתשומת לב ובהתעניינות, והעיר על הצד הפילוסופי של הערת הרב בנוגע להבנת שיטתו, שסוף כל סוף בעיקרה היא עומדת בתפיסה הטכנית של בניין העולם כולו". (אגב, הרב משה צוריאל שליט"א העיר על דברים אלו, שדברים דומים למה שכתוב בספר 'ברית עולם', מופיעים גם ב"גבורות ה'" למהר"ל, הקדמה שניה). "היה מעניין לשמוע" רושם קצרצר נוסף נשתמר מאותה פגישה: "שמעתי מפיו של יהודי זקן, ר' משה יצחק דנציגר זצ"ל, שהיה נוכח בפגישה בין איינשטיין למורנו הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. הוא סיפר לי שהיה מעניין מאוד לשמוע איך שני הענקים האלה – ענק רוח יהודי וענק מחקר ופיתוח ומדע – נפגשים ומדברים זה עם זה. זה היה כשהאוניברסיטה העברית נוסדה, ואיינשטיין והרב קוק נאמו בטקס הפתיחה. בהזדמנות זו נקבעה פגישה אישית ביניהם, ולמפגש הזה הייתה משמעות מיוחדת". (מובא בספר 'יהדות ואנושיות, מנחת זיכרון לאיה (פגי) בן נחום, עמ' 106). התפלא על ידיעת הרב הרב יהושע קניאל זצ"ל כתב בהספדו על רבו הרב קוק: "כבר אמרתי שרבנו זה היה יכול להחשב בצדק – עם גאונותו המקיפה – לרמב"ם של זמננו. הלא כל גדולי עולם, גדולי תורה, גדולי חסידות, וגדולי פילוסופיה, היו כורעים ברך לפני גדלותו. אפילו גדול הפילוסופים בזמננו פרופ' איינשטיין, כשביקר אצלו והראה לו מקורות בספרות הקבלה לתורת היחסות שלו, התפלא איך זה רב בישראל יש לו ידיעה כה עמוקה בחקירתו, מה שהרבה מגדולי המדע לא יכולים להבינה". ('זוהר עליון', הוצאת 'אור האורות', עמ' 75). שיחה בביה"ס למל במהלך ביקורו הוזמן איינשטיין להרצות על תורת היחסיות בבית הספר 'למל' בירושלים. בשיעורו נכחו כל משכילי ירושלים, וגם הרב קוק זצ"ל. במהלך האירוע, שוחח הפרופסור עם הרב על ענייני פילוסופיה ('דואר היום' כ"ה שבט תרפ"ג). "דברים כל כך יפים"בסיום ביקורו בארץ, שלח איינשטיין (בחודש אדר תרפ"ג) מכתב נרגש אל הרב קוק, נביא כאן ציטוט קצר ממנו: "רב נעלה! הטיב כ' לעשות בחסדו במכתבו שכתב לי בדברים כל כך יפים. ביותר שמחתי בזה שכ' נתן לי את ההזדמנות להכירו פנים בפנים...". תפיסת הטכניקה בקיץ תרפ"ג ביקר הרב קוק בטחנות הגדולות, שם "סודר עם ההנהלה ע"ד תקון תרומ"ע של הקמחים". במכתבו ששלח אז בנו, הרב צבי יהודה, הוסיף משפט המוקף בסוגריים: "המנהל הראשי אמר, כי מעניין לו לראות בשני אנשים גדולים את תפיסתם את הטכניקה של המכונות הגדולות – עם כל גדלות מעוף רוחם, והַיינו: איינשטיין ומרן אבא". (מתוך: 'אור חדש' אב תשע"ג גיליון 18). "טרח להבין את איינשטיין" כתב ר' ש"ז שרגאי: יש עוד מי שתאב לדעת, מה היה יחסו [של הרב קוק] למדעים אכסקטיים, כשרונו הגאוני כבש גם מעצורים שבאלה. יש בספרי קדמונים אגב הסבר של רעיונות קבלה או דברי מוסר ומחקר, שימוש במושגים מתוך מדע טבעוני ולימודי, והמושגים הם מתוך תפישה מדעית של ימי הביניים, ושימושם במושגים אלה שהוא על פי רוב סמלי או הסברי, אינו מפריע את הקורא המעמיק, ואינו מרגיש קושי בכל מחברי ימי הביניים... [אבל הרב קוק] טרח להבין את איינשטיין, ומצא סימוכין לכמה מדבריו מתוך כתבי המקובלים, הוא מביא דברים ממנו והם נמשכים אחרי רעיונו. רוחו הכבירה כבשה גם מעצורים כאלה". ('סיני', צז, עמ' קמז).

 
 
 


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS