יום ש', א’ בחשון תשע”ח
 
 
 
 
 
 
מכתב מרגש שכתב הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל לתלמידו, בעיצומו של מסע המושבות בשנת תרע"ד, ובו הוא מתאר את ההשפעה הגדולה של מרן הראי"ה על החלוצים הצעירים
12:15 (23/10/13) אור האורות

ב"ה [כ"ה חשון תרע"ד] כבוד ידידי בשר מבשרי וחבוק נשמתי מו"ה משה ליב שחור [...]. עתה בחצי היום יום ג' הנני כותב לכם את רגשותי ממרחביה שבאנו היום בבוקר. קודם אור היום יצאנו מחיפה והתפללנו בעשרה על הרכבת והרב עלה לדוכן. על יד התחנה מצאנו איש אחד ממרחביה וירץ להגיד למרחביה. באו שוב רצים רוכבי סוס עם שתי עגלות של המושבה. על הדרך שרנו עוד הפעם שיר "יבנה הגליל יאדיר הגליל" וכו' עם רגשות של דמעות חמות שנפרץ מאתנו מרוב שמחה וגיל. אנשי מרחביה קבעו מזוזות כמנין ארבע עשר במזוזות פתחיהם וקנו כלים מיוחדים וטבלו אותם לכבודינו. רושם נפלא עשתה נסיעתנו על כל הפועלים הצעירים. בעת האוכל המתינו כל הפועלים אחרי אכילתם ושבתו מעבודתם יותר משעה לשמוע דרשת מרן הרב שהתלהב לפניהם על דבר התרגשותו שמרגיש בצעד הראשון על הגליל, היחס בין יהודה לגליל, על דבר עשית הגשרים בין הפועל הצעיר להחסיד הישן, על דבר שמירת השבת ומאכלות אסורות ובסוף מחיאת כפים סוערת. נפלא לראות הקוים המזהירים האטים[1] הרועדים המבריקים בינינו לבין הפועלים הצעירים[2]. מחיפה נתלוה אתנו הרב מחיפה[3]. היום בערב יבוא הרב מטבריה[4]. ולבבי רק דואב שעוד מעט יאפס כסף, ומי יודע אם יעלה בידינו לגמור את הנסיעה ההולכת ומצלחת ב"ה בכל ערי הגליל העליון והתחתון, ידידך הקשור עמך בכל הקשרים שבעולם הרוחני והגשמי. יעקב משה חרל"פ. כל רגשותי הקדושים האהובים, כל כך מתרבים על אהבת ארץ חמדה וקודש עבודת כפיים, מעוררים בי רגשות לירושלים לבית המקדש בית חיינו. אשרינו אשרינו. [1] כך במקור. [2] הרי"מ חרל"פ רשם לעצמו חילופי דברים שהיו לו עם אחד השומרים במרחביה. ראה 'אלה מסעי' (תשע"א), עמ' 182 – 184. [3] הרב ברוך מרקוס זצ"ל. [4] הרב משה קלירס זצ"ל.