יום ג', ו’ בתמוז תשע”ח
 
 
 
 
 
 
סיפורים על הרב קוק ונטיעות בארץ ישראל - לכבוד ט"ו בשבט
09:09 (07/02/12) אור האורות

הנטיעה - התדבקות במידותיו של הקב"ה בחגיגת 'נטיעות' במגדיאל שבשרון, נתכבד הראי"ה קוק בנטיעה הראשונה. כשקם הרב והלך לנטוע התרגש מאד, עיניו זלגו דמעות, ופניו היו כלפיד אש. כשהגישו לו את המעדר, סירב לקחתו, אלא כרע והתכופף ובידיו טיפל ברגבי האדמה, כשכולו נתון ברעדת קודש. אחד המקורבים הרשה לעצמו לשאול את הרב, מדוע הוא מתרגש כל כך? והרב השיב: "נטיעת עץ פרי בארץ-ישראל, אין זו סתם פעולה חקלאית רגילה, זוהי התדבקות במדותיו של הקב"ה, שאף הוא התעסק במטע הארץ תחילה. ככתוב במדרש (ויק"ר פרשה כה): "מתחילת ברייתו של עולם, לא נתעסק הקב"ה אלא במטע תחילה, הדא הוא דכתיב 'ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם'. אף אתם כשתכנסו לארץ-ישראל, לא תתעסקו אלא במטע תחילה". נטיעת עץ סרק בשביעית סיפר איש חדרה רח"ד פיקרש: הנדיב הידוע הברון רוטשילד חילק חלקות אדמה לחקלאים. גם אז היתה (כמאז) בעיית עימות עם הערבים השכנים, וכדי להחזיק "בעלות" על הקרקעות היו חייבים לזרוע או לנטוע. לכן, קבלו חקלאֵי המושבה הוראה מפקידי הברון לנטוע חורשת איקליפטוסים, אולם מכיון שהיתה זאת שנת השביעית, עלו לירושלים כדי לשאול את הראי"ה אם מותר להם הדבר. הרב התעניין באיזו מִדה קיים חשש רציני של השתלטות ערבים על אדמתנו, ולבסוף אמר: "בשביל ישוב ארץ-ישראל, מותר לך לנטוע!". גם לאילן סרק יש ערך סיפר ר' שמואל הכהן קוק, אחיו של הרב, כי פעם אחת כשטייל יחד עם הרב, ישבו לנוח תחת עץ. היה זה אילן סרק, וקטף ר' שמואל ענף ממנו. נזדעזע הרב ואמר: "מה עשית? יש ערך לכל דבר הנטוע בארץ, ומה שנוטעים היום - מחיה את הארץ. הנה ארבעת-המינים, שנוטלים בחג הסוכות - חג האסיף - הם סמל לפירות הארץ, אך אם כן, מה הטעם שנוטלים ערבה? אלא, ללמדנו שגם לאילן סרק יש ערך...". שמחה לארצך כשהיה מרן הרב קוק יוצא לפעמים לטייל, בחברת אילו מתלמידיו, וראו איזה ירק חדש או בנין חדש, היה הדבר גורם להרב שמחה ורוממות רוח, מכך שהארץ מתחדשת ונבנית.