יום ש', יב’ בסיון תשע”ח
 
 
 
 
 
 
14:14 (09/05/18) אור האורות

שתי עובדות:א. לכל התנאים שנקראו בשם אביהם, כמו בר יוחאי, בן זומא, בן ננס, בן עזאי וכו', קראו שמעון. ב. שמו הפרטי של בר כוכבא התגלה רק בדורנו: שמעון. הוא התגלה במכתבים בכתב ידו (!) שמצאו במדבר יהודה. במשך כמעט אלפיים שנה אפילו את שמו הפרטי לא ידעו. חז"ל קמצו מאוד במידע עליו.לפי סעיף א' היה אפשר לנחש את ב' כבר לפני מציאת המכתבים המדהימים.וההסבר שאני מציע: שמעון היה שם נדוש, מין ברירת מחדל, לכן לא היתה משמעות לתאר את השמעונים בשמם, וגם צירוף שם עירם לא תעזור. לכן הם נקראו על שם אביהם. "אחלקם ביעקב, אפיצם בישראל". (וקושיה: מה עם "שמעון העמסוני"? תירוץ: אדרבה ממנו מוכחת הבעייתיות בשם זה. הגירסאות חלוקות אם קרוץאו לו שמעון, נחמיה, או שזה בכלל כינוי לנחום איש גמזו. זאת לאור העובדה שהוא מוזכר פעם יחידה בש"ס). והערה זהירה ומסויגת: האם יש קשר בין הסתרת השם "שמעון" ובין השבר הגדול שנגרם ממרד שמעון בר כוכבא? ואולי, וגם זה בזהירות המתבקשת, כמה מהתנאים ששמם "שמעון" נקראו למעשה על שם הגיבור הלאומי. וכפי שמצינו בדור הקודם, בסמוך לפטירתו של הרצל, שברחבי העולם היהודי נקראו ילדים רבים בשמו.