יום ש', ז’ באלול תשע”ח
 
 
 
 
 
 
ימות המשיח? בעיתון החרדי "המודיע" מתפרסמת כתבה גדולה כל רבי אליהו קלצקין זצ"ל, חברו של הרב קוק, אשר נטה להשכלה ולציונות.
14:07 (09/05/18) אור האורות

צר לי לאכזב, אך אין כאן כל בשורה. כל הפרטים ה"מביכים" הללו לא נזכרים. השכלתו הרחבה מתמצית לסיפור על כך שבבית השימוש היה מעיין במילונים של שפות זרות. כלומר: ההשכלה, בעיני "המודיע", שייכת לבית שימוש. כמובן בנו ד"ר יעקב קלצקין, שדנה ופירש, ונודע כאחד מגדולי הסופרים, לא נזכר ולו ברמז. *** אבל כל זה מתגמד למול הפרט ה"מביך" ביותר בחייו של הרב קלצקי, אשר שימש הלכה למעשה כמנהיג העדה החרדית בירושלים, לצדו של הרב זוננפלד זצ"ל. אם תעיינו במאמרים הספורים שנכתבו על הרב קלצקין (ויש כמובן סיבה לכך שלא נכתבה עד היום ביוגרפיה מלאה שלו), תגלו סיפור מעניין על כך שבצעירותו הוא נאלץ להתגרש מאשתו, לאחר שזו נטתה להשכלה ואולי גם פרקה עול מצוות. רבותיי, לא רק שהסיפור לא ארע מעולם, אלא שמה שקרה היה בדיוק להפך. כדי להכשיר את הרב קלצקין למשרת הנהגת העדה החרדית, מחקו את העובדה שבצעירותו הוא נטה להשכלה, עזב את ספסלי בית המדרש, ולכן אשתו החרדית התגרשה ממנו. סיפור זה שופך אור חדש ומפתיע על הרב קלצקין. כעת מובנת נטייתו להשכלה בכל שנות חייו. כן, לא רק בבית השימוש הוא היה מתעניין בעולם החול. אלא כל חייו היו מזיגה של קודש וחול, ממש כמו בבית מדרשו של הרב קוק.. אבל יותר מזה, לאור העובדה שבצעירותו הוא עזב את בית המדרש וחשב ללמוד באוניברסיטה, אנו רואים עכשיו אחרת את עזיבת בנו יחידו, יעקב, את העולם הדתי, והליכתו לאוניברסיטה. מעשה אבות - סימן לבנים... אחרי שנפטר הרב קלצקין, כתב עליו ידיד נעוריו זקן סופרים אז"ר שלוש מילים: "חבל, חבל, חבל". בעיניו היה זה פספוס, החמצה היסטורית, בכך שגאון אדיר, שלא היה כמותו בעולם היהודי ב200 שנים האחרונות, בזבז את כשרונותיו. הנה, במקום לעסוק בספרות ובהשכלה שיועילו לעולם, ויתר הרב קלצקין על חלומו וייעודו, ושקע בבית המדרש... [*מן הסתם בערוב ימיו אז"ר היה מתבטא אחרת, אחר שהתחזק בקשרו לתורה].*** יש עוד הרבה מה להרחיב בעניין זה, וכן גם לספר על השיטתיות והמומחיות בהעלמת הרקע הציוני מחייהם של מנהיגי העדה החרדית לדורותיה: הרב יצחק ירוחם דיסקין, הרב זליג ראובן בנגיס, ועוד... אצל כולם הושמטו הנקודות הבאות: היחס לציונות, הקשר עם הרב קוק, ולפעמים גם היחס להשכלה כללית. אבל את זה נשאיר לפעם אחרת.