יום ו', כו’ באב תשע”ז
 
 
 
 
 
 
נחשף כתב יד קדום של מרן הראי"ה קוק ובו התייחסות ישירה לנושא: יחס התורה כלפי אכילת בשר בעלי חיים.כתב היד מתוארך לתקופה קדומה בחיי הראי"ה, עת כיהן כרבה של העיירה זוימל שבקורלאנד. באותה תקופה החלה להעסיק את הראי"ה שאלת הצמחונות וההיתר המוסרי שנתנה התורה לאכילת הבשר. יש לציין כי רוב הפסקאות המוכרות לנו כיום [אשר מיעוטן קובץ למאמר 'חזון הצמחונות והשלום', ולאחרונה קובצו כולן בספר 'חי רואי'] נכתבו מאוחר יותר. לפנינו אם כן התייחסות קדומה וחשובה של הראי"ה לנושא אכילת הבשר.
09:56 (13/03/16) אור האורות

להלן דבריו של הראי"ה, כפי שנעתקו מכתב יד קודשו:בענין היתר בשר תאוה כתיב כי תבא אל הארץ וכו' וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר (דברים יב, כ). קשה למה אמר אמירה בזה וגם כפל כי תאוה, ואחר כך בכל אות. ולמה אמר אחר כך בכל וגם ההפרש בין תאוה לאות שבזה הקדים תי"ו.ונראה שבאמת עם הארץ אסור לאכול בשר (פסחים מט, ב) כי הבשר מחזק כח היצר הרע. אמנם לפעמים טוב הוא שיתחזק כדי שתהיה העבודה בכח גדול, על כן אין ראוי להחליש החומר, אבל כל זה אם יש לו תורה שהוא תבלין ליצר הרע (קידושין ל, ב). אבל המשולל ממעלת התורה למה מחזיק באזני כלב להגביר כח הבהמי אם לא נמצאים עמו כלי מלחמה. אמנם ענין השלום שהוא מחזיק ברכה, שכל ישראל יהיה להם חלק בתורה. אמנם גם מי שהוא בעל תורה, אם כועס, חכמתו מסתלקת ממנו כדברי חז"ל (פסחים סו, ב). והאוכל בשר בלא דעת ודאי יהיה נוטה לצד חמרי בתכלית.וההפרש בין אוה לתאוה, הוא כי מדת הצדיקים שלבם ברשותם (ב"ר לד, י) נקרא הרצון אִוה, כמו שכתוב (תהלים קלב, יג): "אִוָּהּ לְמוֹשָׁב", ותאוה בהתפעל נקרא מי שהוא ברשות ליבו. והנה אם אוכל שלא כשורה הוא מזין רק לחלק הגוף, אבל הנפש ישם על ידי זה. אבל על ידי ציור תכלית הרצון שלם לגוף ולנפש. ואמירה נקרא לשון רכה (רש"י שמות יט, ג. לב, ז. במדבר יב, א, ו), אמר ואמרת, שלא יהיה זבחי ריב, כי צריך זכות תורה. ואם יכעוס, אין תורה לתבל הרע, שארי נוהם מתוך קופה של בשר (ברכות לב, ב) וקרא יצר הרע "אריה" גם כן.ואמר טעם - כי באמת תאוה נפשך מצד כח הרע המתפעל שהלב ברשותו. וזה לא נכון. על כן ראוי לתבל בתורה, וזה אי אפשר כי אם על ידי הרחקת הכעס, ואז בכל אות הרצון הטוב המקובל לכל נפשך המשכלת וגם הרצונית, תאכל בשר, שע"י חיזוק הטבע יתרומם השכלי שנעשה למשכנו.***במאמר זה מלמד אותנו הראי"ה שני יסודות חשובים בנוגע לאכילת הבשר, אשר מבוססים על דברי חז"ל וספרי הראשונים:א. "עם הארץ אסור לאכול בשר" - בשונה מפרשנים אחרים שהרחיקו את המשפט מפשוטו, ופירשוהו באופן קבלי או הלכתי-נקודתי (ובכך צמצמו את הסתייגות חז"ל מאכילת בשר), הראי"ה מבין את המשפט כהוראה כללית של חז"ל, ולפיה לחלק ניכר מעם ישראל (ואולי - לרובא דעלמא) אסור לאכול בשר. רק למי שעוסק בתורה (כמו שכתוב במפורש באותה סוגיה בגמרא) התירה התורה לאכול בשר. הסבר זה מתיישב יפה בפשט הסוגיה, יותר מאשר הפירושים האחרים הנ"ל. מוסיף הראי"ה ומלמד שגם לאלו העוסקים בתורה, במקרים מסוימים אסור להם לאכול בשר. ב. אכילת בשר קשורה ליצר הרע ולא ליצר הטוב. הראי"ה מקשר את אכילת הבשר לעניינים פחותים, כמו "כח בהמי"; "אזני כלב", וביטויים דומים. הראי"ה מסביר שאכילה זו מחזקת את היצר הרע, הגם שלעיתים יש צורך בחיזוקו.במאמרים אחרים שכתב הראי"ה בתקופות מאוחרות יותר נידונות גם נקודות נוספות בסוגיה הרחבה של יחס התורה לבעלי החיים. כך למשל שאלת הכרחיות הבשר בתזונת האדם; הנהגת הצמחונות בדור הגאולה; עיסוק האדם בשיפור מצבם של חיות הבר - כל אלו אינן נזכרות במאמר הקדום שלפנינו, אך מופיעות במאמרים מאוחרים יותר של הראי"ה, וקובצו כולם בספר 'חי רואי' (הוצאת 'אור האורות', ירושלים תשע"ה).

 
 
 


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS