יום ש', ל’ בסיון תשע”ז
 
 
 
 
 
 
הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי זצ"ל בעניין איסור הכניסה להר הבית
12:38 (19/11/15) אור האורות

(החלוקה לפסקאות – נעשתה על ידינו, להקלת הקריאה וההבנה) 1. מאד נצטערתי בראותי ב"ההד" גליון ג' מזכירים את שמי בין המצדדין בהיתר הכניסה למקום המקדש בזמן הזה – דבר שאיסורו כל כך מפורש עד שאי אפשר לשער כיצד יכול רב וצורב למצוא לו היתר. 2. החכם העורך שמע ושנה בדברי שאמרתי לפני תשע שנים. אז בעת רפרוף הדמיון, עת שדמינו כלנו ש"בית לאומי לישראל" כשמו כן הוא, וחלמנו לפיכך על הכנסיה 'המיסדת' ביפו שהיא תכונן בקרוב את הכנסת הישראלית האמיתית. ומי מאתנו לא רחף אז בשחקים, ומי מאתנו לא הביט בהערצה "ובקדושה" גם על הועד הלאומי בישראל לארץ ישראל? [...] ובין חולמי החלומות הנעימים נאם אז נואם אחד "בגילופין" להשתדל ע"ד הר הבית מרכזנו הרוחני. והשבתי לו, בהמשך דברי, כמו דרך אגב: שלוּ נמסר לנו הר הבית היו מתאספים רבני ישראל למצוא האמצעים לשמושו (בספרי עיר הקדש והמקדש, בארתי את כל זה בפרטיות). אבל בלי הכשר שמושו לא נגעתי ולא הייתי יכול לנגוע בו. 3. ונפלאתי על הרב הישיש ר' יהודה נח בראווער הי"ו – בשתים. האחת: על שההין לצאת בהצעת היתר בענין חמור כזה בטרם התיישב כלל עם רבנים גדולי התורה המצוים ב"ה לרוב פעיה"ק, בפרט עם גאוני אדירי התורה אשר בתוככי ירושלם ת"ו. שנית: על שבנה בניין בלי שום יסוד, וחידש הלכה בלי שום מקור כלל. 4. [...] בטרם הדפיס הרב נח בראווער את קונטרסו זה [בו קורא להתיר את הכניסה למקום המקדש. א"ה] נזדמן אתי במקרה במכונית, ויספר לי את אשר הוא חושב להדפיס. וכאשר הזהרתי אותו על זה, באומרי שישמע תחילה את חוות דעת רבני ירושלם ויתווכח אתם, וגם אני אצטרף בעזה"י אל הויכוח – חשבתי שישמע לדברי. 5. וכאשר ראיתי אחר כך את מרן רא"י קוק שליט"א, ונסבה השיחה על רעיונו של הרב בראווער, הגיד לי הגאון קוק שליט"א שגם הוא ציוה עליו שלא יהין להדפיס את הקונטרס שלו. 6. ועד כמה כתב דבריו בלי התחשבות, מוכיחה גם העובדה שהביאה בסוף קונטרסו: שהשר הצדיק משה מנטיפיורי ורבו הדר' לעווי נכנסו גם הם בשנת תרכ"ז למקום המקדש, וכאשר רב אחד בירושלם אמר לנדות אותם על זה, נחמו אותם הרבנים הגאונים ר' מאיר אוערבאך ור' שמואל סלאנט זצ"ל באמרם שהרב האומר לנדות על זה מעשיו בטלים ולא ברשות בי"ד שבירושלם. ומסתמא היתה כונת הגאונים הנזכרים שהאיסור הזה איננו במקום שכוונת הנכנסים לכבד את ביהמ"ק, עד כאן תורף דבריו. אני הח"מ שמעתי מפי חותני זקני מו"ר הגאון ר' שמואל סלאנט זצ"ל שבשמעו את המעשה הזה שלח להוכיח את השר הצדיק מונטיפיורי על עשותו משגה גדולה, ובבואו אח"כ אליו השר הצדיק מונטפיורי הצטדק בדמעות שלא ידע שיש על זה איסור תורה, הוא חשב שהאיסור הוא רק מצד הישמעאלים ומכיון שקיבל רשות שמח לקיים גם מצוה זו! אלא שכן אמנם הגאון הגרש"ס כמו הגאון הגר"מ אוערבאך זצ"ל גערו באלה שאמרו לנדותו באמרם שעשה זאת השר הצדיק בשגגה ובתמימות. [מתוך: 'ההד', שבט-אדר תרפ"ח] *** "אני רגיל בימי החגים היהודים, בשעה שהרבה יהודים באים העירה, לשלוח להם אזהרה שלא יכנסו למקום הקדוש הזה, מכיון שאין אנו ראויים לכך עד שיבוא יום הגאולה שאז יעשה הדבר על ידי ה' בלבד, בלי שאנו נעשה איזה פעולה לדחוק את הקץ." [מתוך עדות הראי"ה בפני ועדת החקירה הבריטית בעניין הכותל].

 
 
 


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS