יום ש', ל’ בסיון תשע”ז
 
 
 
 
 
 
האם מותר הלכתית לאכול מזון בצורה הגובלת באכזריות? כותב מרן הראי"ה קוק: "האכזריות בעצמה היא שיקוץ לישראל, ביחוד לאכול דרך אכזריות, ולפי הרמ"א זה נכנס בכלל האיסור דבל תשקצו"
16:38 (15/07/15) אור האורות

באחת מתשובותיו ההלכתיות, עוסק מרן הראי"ה בשאלת איסור אכילתם של חגבים ודגים כשהם חיים, ומסקנתו היא שיש סוגי אכילה שהתורה אסרה אך ורק בגלל שיש בהם אכזריות, ומשום כך הם משוקצות ואסורות.וזה לשון קודשו של מרן הרב:"...וצריכין לומר שנחלקו בזה המקורות, שדעת התוספתא היא, שאין איסור בל תשקצו באכילת דגים וחגבים חיים, מאחר שהתורה התירתם, ורב סבירא ליה דאסורין הם בחייהן משום בל תשקצו. ואע"פ שאין לנו דרך ליישב על ידי זה את פסק הרמב"ם והעומדים בשיטתו, שסוף סוף היה ראוי לפסוק כהש"ס דילן [להחמיר ולאסור] ולא כהתוספתא, מכל מקום יותר נכון לישב את הפלוגתא, שלא תהיה מחלוקת בדבר שבמציאות, אם הדבר הזה הוא משוקץ או לא, וראוי להסביר את הפלוגתא הזאת במילי דסברא, וחילוקי דיעות בדרשות הכתובים, כמו שהם רוב ענייני המחלוקת שבתורה כולה. ונראה דהכל מודים שאין בזה משום שיקוץ של זוהמא... אלא שהאכזריות בעצמה היא שיקוץ לישראל, ביחוד לאכול דרך אכזריות, ונחלקו בזה, אם גם זה נכנס בכלל האיסור דבל תשקצו, אע"פ שאין בה משום מאיסותא, או לא. ונמצאת המחלוקת היא במילי דסברא ודרשא".(דעת כהן, עמ' לו, הלכות שחיטה, סימן יב). ***וביאור הדברים:התלמוד בבלי (דעת רב, המובאת ללא חולק) אוסר לאכול חגבים ודגים חיים, משום שזה משוקץ. הרב מסביר שהכוונה שיש באכילה זו דרך אכזריות, והיא משוקצת. בגלל האכזריות שבדבר – נאסרה אכילה זו. ואמנם התורה לא אסרה במפורש אכילה זו, אך מדיני 'בל תשקצו' זה אסור. ומוסיף הרב כי הרמ"א מחמיר ואוסר, בעקבות הגמרא, לעומת הרמב"ם שמקל. הרב מסביר שכנראה הרמב"ם סמך על התוספתא, ממנה משמע שמותר לאכול דגים וחגבים חיים. אולם הרב מעיר כי בעצם אפשר להסביר את התוספתא אחרת, באופן שתתאים לדברי המחמירים, ואם כן נשמט היסוד של הרמב"ם להתיר פעולה אכזרית זו (במדה ואכן הסתמך על התוספתא הנ"ל). ונמצא חיזוק לדברי האוסרים, וכמו שפסק הרמ"א.

 
 
 


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS