יום ו', כו’ באב תשע”ז
 
 
 
 
 
 
21:34 (17/06/15) אור האורות

התפיסה המקובלת בציבור תלמידי הראי"ה קוק היא שהצמחונות בימינו הינה מדרגה שאינה ראויה לדור, וכן שלפי הראי"ה אין לציבור הרחב לנהוג במידה זו.זוהי התפיסה, משום שבישיבות לא נוהגים ללמוד את הנושא מתוך המקורות בכתבי הראי"ה. מעטים הם התלמידים שלמדו בעיון את 'חזון הצמחונות והשלום'.אכן יש לומר ברור: כל מה שמייחסים לראי"ה בנושא הצמחונות, אינו אלא עורבא פרח. אדרבה, הראי"ה קוק כותב למעלה מעשר פעמים, במילים שאינן משתמעות לשתי פנים, כי הצמחונות לא רק שאינה בעייתית בדורנו, ואף אינה רק "מידת חסידות" לקדושי עליון, אלא היא מחויבת מוסרית על כל אדם, יהודי כגוי, רשע כצדיק, מבלי כל תנאי מוקדם יהיה אשר יהיה. מלבד 'חזון הצמחונות' קיימים עשרות (!) מקורות אחרים בכתבי הראי"ה העוסקים בצמחונות, ומהם עולה תמונה מופלאה ושונה לחלוטין מהמקובל, אודות יחסו של הראי"ה לצמחונות. ניתן לסכם את כל תורת הצמחונות לפי הראי"ה במשפט אחד: כל פגיעה בבעלי החיים בניגוד לרצונם, אינה מוסרית, ואין לאדם הישר לעשותה! בין אם מדובר על שחיטה, על אכילת בשר, על לקיחת החלב והביצים, על נעילת מנעל מעור ועל גיזת הצמר, או כל דבר הכולל שימוש בבעלי החיים – אין שום היתר מוסרי לעשותו ללא "הסכמה" של בעלי החיים, כלומר: אם הדבר נעשה שלא לטובתם. הנחה זו מגובה בעשרות מקומות בכתבי הראי"ה, באופן כה מפורש שאי אפשר להכחישה. זו היא הנחת היסוד של כל 'חזון הצמחונות'!לפי זה, על כל אדם האוכל בשר בימינו לשאול את עצמו: האם הפרה שאני אוכל, הסכימה להישחט? או שמשכו אותה בכוח הזרוע והסכין? (כמובן, לפי דעת הראי"ה אין מקום לדיבורים על העלאת ניצוצות וכדו', שאינם נזכרים ולו ברמז ב'חזון הצמחונות'. הם אינם יכולים להוות הצדקה מוסרית לשחיטה).אכן, רבים וטובים, בהם גם מגדולי הרבנים כיום בבתי מדרשות ההולכים בדרכו של הראי"ה, אינם מסכימים להבנה זו בכתבי הראי"ה. משום כך הם מחנכים את אלפי תלמידיהם להיזהר מהנהגת הצמחונות. רבבות בעלי חיים מתים בכל יום משום חינוך זה. אולם מה ניתן לעשות ושפתי הראי"ה ברור מללו, לעודד את הצמחונות בימינו! האם נעשה שקר בנפשנו, נעצום עינינו מדברי אור ישראל וקדושו? האם אפשר להסביר אחרת את המושג המופלא שטבע הראי"ה: "מס המעבר", שאך מתי מעט מבני בית המדרש יודעים את פשרו?כך לדוגמה כותב הראי"ה על אכילת בשר: "אם היה איזה מאכל שימלא מקום הבשר בהזנה, היה נחשב טביחת בעלי חיים לאכול בשרם לדבר בלתי הגון, כיוון שיוכל האדם להניח הבעלי חיים בחיותם ולהספיק מזונו הראוי לו מדברים זולתם. אמנם כאשר באמת כוח ההזנה הנמצא בבשר לחזק כוחות הגוף והנפש, לא ימצא דוגמא שלהם בשום דבר אחר זולתי בעלי החיים, על כן חובה ישרה היא גם כן לבעלי חיים להיות משלמים מס הראוי להם כפי הנחוץ להשתלמות האדם על חשבונם".הוי אומר: בדורו של הראי"ה אכילת בשר (עוף, בהמה ודגים) היתה מוכרחת (!) בשביל בריאות האדם, ומשום כך "מסכימים" בעלי החיים להישחט, ורק משום כך מותר (מוסרית) לאכול בשר. אך אומר הראי"ה כי עתיד לבוא דור בו אורחות החיים ישתנו. תזונת האדם לא תהיה מחויבת לכלול אכילת בשר. בדור כזה, לא יהיה זה מוסרי לאכול בשר! הראי"ה חוזר עשרות פעמים בכתביו. מי שמתעלם מכך, הוי אומר שלא למד בעיון את דברי הראי"ה בנושא. כיום, לפי רופאים ותזונאים רבים, כולל איגודי הרופאים החשובים בעולם, אין כל הכרח בריאותי לאכול בשר ועוף.אכן, אין ספק שבטרם ניגש לתקן את מצבם של בעלי החיים בג'ונגל, ביערות הגשם ובקוטב הצפוני, עלינו לתקן את יחסינו לבני האדם. הן הראי"ה כותב כך מפורש במספר מקומות, וכן ב'חזון הצמחונות'. הוא כותב מפורש שתיקון היחסים בין האדם לגמל, הכלב והחזיר, אינו מתאים לשלב בו אנו נמצאים. אך אין הדבר קשור כהוא זה לבעלי החיים שאנו אוכלים! כשהראי"ה הזהיר מדילוג לתיקון יחסינו עם עולם החי, הוא דיבר מפורש על בעלי החיים הטמאים, שאיננו צריכים עכשיו לכתת רגלינו ולחפש אחריהם כדי לעזור להם בריחוק מקום. מי שבכל אופן ידאג להם, ולא יהיה אכפת לו מרעת בני האדם, יהיה זה זיוף מוסרי נורא. אך האם מותר בגלל חשבונות מוסריים כאלה לקטום את מקורו של התרנגול בחצר ביתי? האם אני רשאי להכות במקל את הפרה שמגדל שכני?!על מה אנחנו מדברים במושג 'צמחונות'? כמעט כל מי שמדבר כיום על צמחונות, אינו עושה זאת ממניעים של "דאגה לבעלי החיים" באשר הם. ממילא כל הפחד מ"דילוג מוסרי" חסרי משמעות. הצמחוני המצוי בסך הכל מעוניין להימנע מלפגוע (בהריגה או סבל) של בעלי החיים שנכלאו בשבילו ולמענו. כמובן הוא יקפיד גם שלא לצער את חבירו, כפי שנהג עד אותו היום בו החליט להיות צמחוני (שהרי אוכלי הבשר מתוקנים ביחסיהם עם בני האדם...).האם מי שמוותר על תאוות הבשר, שכבר חז"ל אמרו את דברם כלפיה: "עם הארץ אסור לאכול בשר", לפסול ייחשב?! האם מי שנחשף לסבל הנורא שעוברות התרנגולות בלולים, והפסיק לקנות עוף מתוך החשבון שהנאת החיך שלו לכמה רגעים אינה שווה את הסבל הזה - צריך להתייסר על כך, ולכפות את עצמו לשוב ולממן את נוראות התעשיה?! האם העובדה שאיננו מתוקנים ביחסנו לחבר ולשכן, מצדיקה להרוג עגלים רכים ואלפי אפרוחים מדי יום? האם הסיבוכים המוסריים שלנו, מצדיקים הרג של אחרים, מבחינה מוסרית?אכן, נפש האדם היא אחת. מי שמתאכזר, או מאפשר התאכזרות לגדיים רכים ולפרות, אין ספק שיתאכזר (או יעודד אכזריות) לבני האדם. מי שמתאכזר לרחמנים – לבעלי החיים, אותם אלה עם "הנפש הבהמית" התמימה, ולא ישמע לקול בכייתם, אין ספק שיתאכזר גם לבני מינו.ולגבי השימוש המניפולטיבי בקיצוניים שמבכרים את טובת בעלי החיים על פני האדם: זה שיש אנשים קיצוניים, אינו מלמד אותנו דבר על הכלל. כך למשל, זה שיש רבנים שנתפסו בשוחד, אינו אומר שצריך שרבנים זה דבר בעייתי, ובוודאי שאינו אומר שרבנים כולם הם לוקחי שוחד. זה שיש משגיחי כשרות שנותנים הכשר "חלק" ו"מהדרין" לבשר טרף, אינו אומר שכל הבשר כיום הוא טרף. זה שיש רבנים שאין לבבם מתהפך למול בעלי החיים הסובלים, אינו אומר שכל הרבנים אטומי לב הם.

 
 
 


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS