יום ש', א’ בחשון תשע”ח
 
 
 
 
 
 
"רק נאיביים יכולים להאמין להמדברים רמות ונשגבות שהם לוחמים מלחמת מצווה לשם הגשמת האידיאל הכי נשגב. כל זמן שבני אדם בכדי למלא את תאוותם מתאכזרים על בעלי חיים לשפוך את דמם ולבלוע את גופם בקרבם – אין כל תקווה איזו שהיא שהחיה הפראית שבאדם תיטיב את דרכה להפסיק שפך הדם שבין אדם לחבירו".
21:28 (25/12/14) אור האורות

בשיחה אחת עם בא כוח אישיות דתית רשמית, דרש הרב יחס חיובי לאלה הפטורים מעבודת הצבא לפי החוק והנזקקים לתעודות רשמיות מצד הרבנות לשם כך. הלה סירב להסכים לזה, והדגיש ששלח שלשוה בנים ללחום בחפירות שבחזית, אף שיכול היה לפוטרם לגמרי בהתאם לחוק, או לסדרם בעבודה לאומית הרחק מסכנת החזית, והלה נימק את מעשהו משום "דינא דמלכותא" ומשום שהוא סובר שהמלחמה היא "מלחמת מצוה", בשל מטרת מעצמות ההסכמה לכלות על ידה את קללת המלחמות בעולם, ולכן מחויב כל אחד לסייע בהגשמת האידיאל הנשגב, אפילו בנפשו ובחייו. הרב ענה על כך שאין כל ספק שאם יארע לבנים אסון, תיפול האחריות על האב, שהיה בידו למנוע מהם את התקלה, שלפי דברי עצמו, הלא היה באפשרותו להרחיקם ממקום הסכנה גם בהתאם ל"דינא דמלכותא" – וכי מותר לאדם להיות פטריוט מופרז בחייו של הזולת ואפילו בחיי בניו? בנוגע לנימוק האידיאולוגי, אמר הרב שרק נאיביים יכולים לתמם את עצמם להאמין להמדברים רמות ונשגבות שהם לוחמים מלחמת מצווה לשם הגשמת האידיאל הכי נשגב, שנביאינו בחזיוניהם קראו לו בשם "אחרית הימים". כל זמן – המשיך הרב – שבני אדם מלאים אינסטינקטים שפלים וירידה מוסרית, עד כדי כך שבכדי למלא את תאוותם מתאכזרים על בעלי חיים לשפוך את דמם ולבלוע את גופם בקרבם – אין כל תקווה איזו שהיא שהחיה הפראית שבאדם תיטיב את דרכה להפסיק שפך הדם שבין אדם לחבירו. האידיאל הנשגב הזה יתקיים רק אז, כשיתגלה אורו של משיח צדקנו, "והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו", ויקוים "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ" – שגם האכזריות הטבעית שבבעלי חיים הטורפים, להתנפל, לדרוס ולשפוך דמם של בני מינם להנאתם תיפסק ותיעלם, ומאליו מובן שהאדם בעל השכל והבחירה יעלה במדרגתו ויהא חס לו לקחת את חייו של איזה בעל חיים שהוא רק בכדי לפטם את גופו בבשרו, ואז יתקיים "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה". אמנם בזמן שהארץ מלאה חמס והעולם טבע בתהום של שפלות וירידה מוסרית, בהתגברות האגרוף של אנשי זרוע משחיתי עולם, תרבות הציביליזציה המזויפה, אין לקות שמלחמות תעבורנה מן העולם...". שבחי הראי"ה, תש"ע, עמ' 166-167.