יום ו', כו’ באב תשע”ז
 
 
 
 
 
 
שתי פסקות מכתבי מרן הרב קוק, על מהותה של שנת השמיטה, אשר יש לחזק בה את הדאגה לבעלי החיים, "להיטיב ליצורים".
09:38 (12/12/14) אור האורות

"במצוות שביעית [נאמר]: "ולבהמתך ולחיה אשר בארצך", [ודרשו חז"ל:] "כלה לחיה מן השדה, כלה לבהמתך מן הבית". המרץ של האדם לדאוג בעד החיה, הוא רשימה ממצב העתיד, כשלא יהיה לאדם מה לעשות בכוח החסד כי אם להיטיב ליצורים הקטנים ממנו במעלה. כמו שישנם כמה מצוות שהם מכוונים אל העתיד הזה, והם יושגו במטרתם על ידי שמירתם, שתעשה את הנפשות מוכשרות לאלה הצדקות העליונות. (כאשר ביארתי במקום אחר בטעם כיסוי הדם, איסור אכילת חלב ודם, נבלה וטריפה). אמנם חלילה לעורר את האהבה הרמה הזאת לפני שעתה הראויה, על כן גם בתור רושם אינו ראוי כי אם להיות בשנה השביעית, שהמחשבות מתנשאות למעלה יותר עליונה משכיחת העסקים החומריים, ולפנות אל האידיאלים הגנוזים באור תורה". *** "...הזביחה בכל פרטי זהירותה, כיסוי הדם ושילוח הקן. וההבלטה לשנת השמיטה שתאכל חית השדה; מזכירים לנו את חוט היושר של ההרמה הנפשית שיש לנו לטוות [חוט] עוד על להבא. כיון שהננו רחוקים עדיין מן המטרה, הלא עלינו ללכת הלאה בדרך הקודש".

 
 
 


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS